שמי מירב, אני מורה לספרות ולשון בבית ספר תיכון יוקרתי באזור השפלה. התחלתי את עבודתי השנה, ומובן מאליו שהמוסד החשוב ביותר בבית הספר הוא חדר המורים. שם, במהלך ההפסקות, כל "הצוות החינוכי" מתאסף לשתות תה ולשתף סיפורים ורכילויות. ציפיתי למצוא מורים גברים שימשכו את תשומת ליבי, אבל לרוע המזל רובם היו מעל גיל חמישים ומספרם היה מועט – בהחלט לא מה שייחלתי לו.
אני בת 26, בלונדינית טבעית, מלאה במקצת אבל בהחלט מושכת. במהלך השנים היו לי כמה מערכות יחסים, וגם כמה רומנים חולפים, אבל ביחס למה שהייתי רוצה – זה מרגיש מעט מאוד. בתקופה האחרונה אני מרגישה שמשהו חסר, כאילו השגרה שלי לוקחת ממני את הריגוש.
ואז אתמול, סוף סוף קרה משהו ששינה את הכול. לחדר המורים נכנס בחור צעיר, גבוה ומרשים – בשנות השלושים לחייו, מבנה גוף חטוב, שיער שחור גלי ועיניים כחולות חודרות. הוא בחן לרגע את היושבות בחדר, ולבסוף בחר להתיישב לצידי, כשהכתף שלו נוגעת קלות בכתפי לרגע קצר. הרגשתי גל של התרגשות שמתחיל מכתפי וזורם לכל גופי. שוחחנו מעט, הוא סיפר לי שהוא מורה לחינוך גופני בחטיבה העליונה. רגע השיחה נגדע כאשר צלצול בית הספר קטע את השיחה שהתפתחה. למרות שזה היה רק מפגש קצר, הוא נתן לי תקווה ואנרגיה חדשה – אולי לא הכל אבוד בבית הספר הזה.
ואכן, משהו נוסף קרה כמה ימים לאחר מכן. בבוקר, בדרכי לבית הספר, עצרה לידי מכונית פורד מרווחת. ערן, אותו מורה שהכרתי, ישב מאחורי ההגה והציע לי טרמפ. עליתי בשמחה, גם כדי לחסוך את ההליכה וגם כדי להיות בקרבתו. במהלך הנסיעה שוחחנו והחלפנו מספרי טלפון, "על כל צרה שלא תבוא," כמובן.
זה קרה בתחילת חודש מרץ, רגע לפני חופשת פורים. ועם תחילת החופשה, התקשר אלי ערן. לאחר שיחה קצרה של היכרות, הוא הציע לצאת יחד לטיול בחיק הטבע, כדי ליהנות מפריחת האביב שהחלה באותה תקופה. שמחתי לשמוע את ההצעה, למרות שהססתי קצת בהתחלה – הרי רק הכרתי אותו. בסוף הסכמתי וקבענו להיפגש בבוקר שלמחרת.
למחרת, פגשתי את ערן בסמוך לביתי, וכמעט מיד יצאנו לדרך במכוניתו המרווחת. נסענו מזרחה, אל אזור צובה, שם מרבדי הפרחים פרחו בשיא יופיים. הדרך הייתה נפלאה, השיחה קלחה, והנופים היו מרהיבים. כשהגענו לדרך עפר שקטה, עצרנו בקרחת יער קטנה ונהנינו מהמראה. לאחר רגעי שתיקה משותפים, הוא החל ללטף את ידי, הרגשתי את הרטט מהליטוף שלו, והתחלנו להתקרב עוד יותר.
עם הזמן והמפגשים בינינו, התפתח בינינו קשר קרוב ומיוחד, אבל לצערי, לא הכל היה פשוט. אחרי כל מפגש מלהיב עם ערן, הייתי חוזרת הביתה ויודעת שהוא ממשיך אל אשתו וילדיו, ואני נשארת עם התחושות והמחשבות.
לבסוף, הבנתי שמערכת היחסים בינינו אמנם מלאה בתשוקה ובחוויות מרגשות ממש כמו שנפגשים באותן דירות דיסקרטיות , אבל לא מובילה לשום מקום. בסופו של דבר פגשתי מישהו בגילי – אדם שמצאנו שותפות בנושאים רבים מעבר למערכת היחסים הפיזית, וזה מה שגרם לי לבחור בדרך חדשה. נישאנו לאחר מספר חודשים, וערן המשיך במסלול שלו, לחוויות ולכיבושים חדשים משלו.
About the author